דונה סאמר הדיווה הגדולה בעולם 

אתר TMZ דיווח היום על מותה של הזמרת והדיווה האמריקאנית דונה סאמר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

                                              ביוגרפיה

סאמר נולדה בעיר בוסטון ב31 בדצמבר 1948, והייתה  אחת משבעת ילדיהם של זוג נוצרים אדוקים.

היא הושפעה בילדותה מזמרת הגוספל מהליה ג'ונסון . 

סאמר החלה לשיר בכנסייה בגיל צעיר.

בשנות נעוריה הקימה מספר להקות, כולל אחת שכללה את אחותה ובת דודתה.

עקב כך, היא עזבה את בית-הספר התיכון ולא סיימה את לימודיה, כתוצאה מכך היא קיוותה שבאמצעות המוזיקה תצליח לעזוב את בוסטון, בה לא מצאה את מקומה.

בסוף שנות ה-60 , בהשפעת  הזמרת ג'ניס ג'ופלין  הצטרפה סאמר ללהקת הרוק הכבד "The Crow", כסולנית הלהקה.

הלהקה לא האריכה ימים והתפרקה זמן קצר לאחר שחבריה עברו לניו-יורק.

בשנת -1968היא נבחנה לתפקיד של שילה במחזמר האנטי-מלחמתי  "שיער" שהועלה בברודוויי, אך לא זכתה בתפקיד. עם זאת, כשהמחזמר עבר ליבשת אירופה התפקיד הוצע לה, והיא הסכימה לקבלו.

בעקבות כך היא עברה להתגורר בגרמניה  וחזרה לארצות הברית רק לאחר שש שנים.

במהלך שנות שהותה בגרמניה השתתפה במספר מחזות זמר. לאחר שהתמקמה במינכן, החלה להופיע עם מספר הרכבים מוסיקליים, כולל עם להקת הפופ "The Munich Machine".

בשנת -1971 כשהשתמשה עדיין בשמה האמיתי דונה גיינס, היא שיחררה את הסינגל הראשון שלה, אשר שימש כקאבר  לשיר "Sally Go 'Round the Roses", שלא זכה להצלחה.

בשנת -1975החלה להשתמש בשםהבמה דונה סאמר.

בשנת 1972 בעת שהתגוררה בגרמניה, היא התחתנה עם השחקן האוסטרי הלמוט זומר. נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב והם התגרשו בשנת 1974, בעת שסאמר הייתה בהריון עם בתם מימי זומר, שנולדה לבסוף בשנת 1975.

בשנת -1980 סאמר התחתנה בשנית, עם ברוס סודאנו, ונולדו להם שתי בנות, ברוקלין ואמנדה.

היום לפנות בוקר התגלתה גופתה של סאמר בדירתה במיאמי ,והיא רק בת -63 .

                                   קריירה מקצועית

בהיותה ביבשת אירופה פגשה סאמר את המפיקים ג'ורג'יו מורדר ופיטר בלוט. היא הצליחה להשיג חוזה הקלטות בלייבל  האירופאי "גרובי רקורדס", ובשנת 1974 הוציאה את אלבומה הראשון, "Lady of the Night", שהופץ באירופה בלבד.

את האלבום הפיקו מורודר ובלוט, שאף כתבו את כל שיריו, והוא היה בסגנון המשלב בין מוסיקת הפופ לרוק.

הלהיט "The Hostage" מתוך האלבום הגיע למקום הראשון בצרפת ובבלגיה ולמקום השני בהולנד.

השיר "Love to Love You Baby" הוקלט תחילה בגרסה בת 3 דקות, הופץ באירופה בלבד וזכה להצלחה בינונית. נשיא חברת התקליטים האמריקאית "קזבלנקה רקורדס", ניל בוגרט, שמע את השיר, התלהב, וביקש ממורודר להפיק גרסה ארוכה יותר שלו. סאמר הקליטה גרסה בת 17 דקות של השיר, ובשלהי 1975 היא הוחתמה ב"קזבלנקה רקורדס".

"Love to Love You Baby" יצא כסינגל בארצות הברית והפך מיידית ללהיט, שהגיע למקום השני במצעד.

השיר עורר מחלוקת, בשל גניחותיה של סאמר שהופיעו בו, וחלק מתחנות הרדיו אף סירבו להשמיעו בשל כך.

אלבומה בעל אותו השם, שהיה הראשון שהוציאה בארצות הברית, מכר למעלה ממיליון עותקים והגיע למעמד של אלבום זהב .

בשנת 1976 הוציאה שני אלבומי קונספט "A Love Trilogy" ו-"Four Seasons of Love", שזכו אף הם להצלחה ולמעמד של אלבומי זהב.

הסינגל "Love's Unkind" הגיע בשנת 1977 למקום השלישי במצעד הבריטי ולמקום הראשון במצעד הדאנס האמריקאי.

באותה שנה הוציאה סאמר אלבום קונספט נוסף, אלבום כפול בשם "Once Upon a Time", שסיפר סיפור סינדרלה מודרני באמצעות שילוב של מוזיקת דיסקו אורקסטראלית, בלדות ושירי עם. 

בשנת 1978 הוציאה גרסת דיסקו לבלדה של ריצ'רד האריס , "MacArthur Park", וכבשה לראשונה את פסגת מצעד הסינגלים בארצות הברית. השיר נכלל באלבום ההופעה החיה הראשון שהוציאה סאמר, "Live and More", שהפך גם לאלבום הראשון שלה שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי, הגיע למעמד של אלבום פלטינה כפולה ומכר למעלה ממיליון עותקים. באותה שנה שיחקה סאמר בסרט הקולנוע "Thank God It's Friday", בו גילמה את דמותה של זמרת הנחושה להופיע במועדון דיסקו ידוע.

השיר מתוך הסרט בביצועה, "Last Dance", שנכתב על ידי פול ג'בארה  הגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי, זיכה את סאמר בפרס הגראמי  הראשון שלה ואת ג'בארה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב עבור השיר המקורי הטוב ביותר.

אך למרות הצלחתה, סאמר סבלה מהתקפי חרדה ומדיכאון , וכתוצאה מכך התכרה לתרופות נוגדי דכאון , ובראשית שנת 1979  המשך הקריירה שלה ואף חייה עמדו בסכנה.

בהמשך 1979 הצליחה סאמר להתגבר על התמכרותה ולהחלים, וביחד עם מורודר ובלוט עבדה על הפרויקט הבא שלה. התוצאה הייתה "Bad Girls", אלבום קונספט שהעבודה עליו נמשכה כמעט שנתיים, ושבמרכזו עמד סיפור על "נערה עובדת" (כינוי לזונה). האלבום הכיל אלמנטים של דיסקו, רוק, פופ ואלקטרוניקה. מיד עם צאתו זכה להצלחה גדולה ונכנס הישר למקום הראשון במצעד. בסך הכל מכר האלבום מעל שלושה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, והפך לאלבומה המצליח ביותר של סאמר. שני הסינגלים הראשונים מתוך האלבום, "Hot Stuff" ושיר הנושא "Bad Girls", הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי, והסינגל השלישי, בלדת הדיסקו "Dim All the Lights", הגיע למקום השני במצעד. שלושת הסינגלים מכרו כל אחד יותר ממיליון עותקים. על הביצוע של "Hot Stuff" זכתה בהמשך אותה שנה בפרס הגראמי השני שלה. ב-1979 הוציאה סאמר גם את אלבום האוסף הראשון שלה, "On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II", שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד ולמעמד של אלבום פלטינה כפולה.

היה זה אלבומה הכפול השלישי ברציפות שהגיע למקום הראשון, והיא הייתה לאמנית הראשונה שהגיעה להישג זה.

לאחר הצלחת האלבום "Bad Girls", סאמר לא רצתה להמשיך ולהקליט שירים בסגנון הדיסקו, מאחר שחשה שסגנון זה מאבד אט אט את אחיזתו בקהל.

הדבר הוביל למתח בינה ובין חברת התקליטים שלה, ובשנת 1980 עזבה את "קזבלנקה רקורדס".

היא קיבלה הצעות ממספר חברות תקליטים גדולות, אך בסופו של דבר בחרה לחתום על חוזה הקלטות בחברת התקליטים החדשה של דייוויד גפן , "גפן רקורדס", וכן היא הייתה לאמנית הראשונה שהוחתמה על ידי החברה החדשה.

עוד באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון עם החברה, "The Wanderer", שבו הוחלפו צלילי הדיסקו בסגנון יותר מינימליסטי של גיטרות וסינתיסייזרים, שאפיין את סצנת הגל החדש ובשילוב אלמנטים של רוק.

האלבום זכה למעמד של אלבום זהב, ושיר הנושא שלו שיצא כסינגל הגיע למקום השלישי במצעד.

העבודה על אלבומה הבא של סאמר, "I'm a Rainbow", גרמה לחיכוכים בינה ובין "גפן רקורדס" סביב תהליך העבודה. האלבום נגנז ויצא לאור רק שנים מאוחר יותר, ב-1996, על ידי חברת התקליטים "מרקיורי רקורדס", ובעקבות הגניזה נאלצה סאמר להיפרד ממורודר, לאחר שבע שנים של עבודה משותפת.

"גפן רקורדס" גייסו את קווינסי ג'ונס להפיק את אלבומה הבא, שיצא בשנת 1982 ונקרא בפשטות "Donna Summer".

על אף שהניב את הלהיט "Love Is in Control", האלבום הצליח פחות מאלבומיה הקודמים, ובמהלך הפקתו היו עימותים בלתי פוסקים בין סאמר לג'ונס. בשנת 1983 האלבום "She Works Hard For The Money", אשר הגיע למעמד של אלבום זהב והיה לאלבומה המצליח ביותר בשנות ה-80.

                                    תקופת השפל

בספטמבר 1984 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-12 שלה, "Cats Without Claws".

האלבום לא הצליח לייצר להיטים, מכר פחות מ-500,000 עותקים, והיה לאלבומה הראשון מאז אלבום הבכורה ב-1974 שלא הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב.

באותה תקופה דחתה סאמר את הצעותיו של ג'ורג'יו מורודר לבצע כמה משיריו, ביניהם "Rush Rush", שהוקלט לאחר מכן על ידי הזמרת דבי הארי עבור פסקול הסרט "פני צלקת ", ו-"Flashdance... What a Feeling", שהוקלט לאחר מכן על ידי הזמרת איירין קארה והפך ללהיט ענק מתוך הסרט "פלאשדאנס".

אך עם שתי בנות צעירות מנישואיה השניים,ובת נוספת מנישואיה הראשונים, סאמר רצתה לקחת פסק זמן מאור הזרקורים ולהתרכז בגידולמשפחתה.

סאמר חזרה בשנת 1987עם האלבום "All Systems Go", שלא זכה להצלחה מסחרית והיה לאלבום הראשון שלה שלא הצליח להיכנס ל-"100 הגדולים" במצעד האמריקאי. לאחר כישלון האלבום, סאמר עזבה את חברת "גפן רקורדס", ובשנת 1988 חתמה סאמר על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים "אטלנטיק רקורדס".

במחצית השנייה של שנות ה-80 נפוצו שמועות על התבטאויות אנטי-הומוסקסואליות אשר נאמרו לכאורה על ידי סאמר, בהן היא הביעה את דעתה שמגפת האיידס היא עונש מאלוהים על ההומוסקסואליות.

הייתה לכך השפעה שלילית ניכרת על הקריירה של סאמר, ואלפי עותקים של אלבומיה הוחזרו לחברת התקליטים שלה במחאה של מעריציה הזועמים. עם זאת, סאמר הכחישה שהתבטאה בצורה כזו, ומספר שנים לאחר מכן, בשנת 1991, היא אף הגישה תביעה נגד ה-"ניו-יורק מגזין" כאשר הוא חזר ופרסם את השמועות והציג אותן כעובדה, לקראת צאת אלבום חדש שלה.

התביעה יושבה במהלך פשרה אשר הושג מחוץ לכותלי בית המשפט, שאף אחד מהצדדים לא חשף את פרטיה.

שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט והגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים.

אפשר לומר שסאמר הייתה זמרת אשר שלבה בין פופ לרוק וגם בימי השפל היא שמרה על מעמדה כזמרת גדולה.